האדם משחר ילדותו מרגיש את פעימות הקצב עוד כשהוא ברחם אימו. השבטים הפרמטיביים בעולם רוקדים ושרים לקצב התופים. הכול נושם קצב ותנועה. עולם המוסיקה הוא הסיפור הכי חזק והדרג האנרגטי הכי גבוה בחיבור בין הטבע לנפש האדם.
מנקודת ראותי כמוסיקאי המנגן על 8 כלים ואשר למד מוסיקה לקולנוע באוניברסיטה, וטלפט חוקר המופיע לכל סוגי הקהל, ארצה לחלוק אתכם הקוראים הסקרנים מידע שלא סופר ולא נכתב אודות הקשר המופלא והדואלי בין עולם הרגש והנפש לבין התהודה הקולית שמתרחשת כאשר אנו מקשיבים למוסיקה ובאיזה דרכים נסתרות היא מטיילת לה כאשר אנו מקשיבים לה.
אם נודה על האמת הנושא כמו שהוא פשוט וספונטאני במהותו. הוא מאוד קשה להבנה היות והדינאמיקה היא חמקמקה. לכן, בתקווה שמאמר זה ישפוך נקודות אור על התהליך אתחיל תחילה בכך.
אני שומע מוסיקה מסוימת ומרגיש שאני מתחבר אליה. לאחר מכן היא עושה לי תחושה טובה ותוך כדי ההאזנה שלי אני חש שישנם כל מיני תמונות שמתחברות לי בדיאלוג של המוסיקה. וכאן נכנס השלב של מה התחבר בצורה תת מודעת למה.
הבה נברר זאת.
על מנת לראות למה השפיעה עלי המוסיקה ואיך היא העלתה בי תחושה כזו או כזו, עלינו לזכור נתון בסיסי אחד חשוב - שאת המוסיקה והצלילים לא רואים ובמוסיקה מותר להרגיש הכול ולחשוב על הכול, ומה שעוד המוסיקה שלנו מזמנת היא את הרצון שלנו להעצים את התחושות. לדוגמא אם ישנה תחושה של שלווה במוסיקה אנו מיד נדמיין שזה חוף ים גדול או אהבה גדולה הגדול הוא המעצים היות והרצון של הנפש הוא ליצור מרחב אבסולוטי של האושר והטוב שבחלק העמוק שבו הוא מעין מתחשבן עם עולם הדאגה שלא בשליטה ומכאן הקיזוז.
לכן הרבה ספרים וקבוצות אנשים ניסו להסביר ולהטיף תחילה את ההווה תרגיש שממש אתה חי את התחושה בנטו ולכן לחיות את ההווה משמע לקבל את העבר ולא להיות באובססיה של חייב להספיק בעתיד.
כאשר אני מבקש להעביר את ההקשר בין לחיות את ההווה כחוויה טוטאלית לבין עולם החוויה המוסיקאלית, אני לוקח בחשבון דבר אחד בסיסי והוא שהמוסיקה היא התרחשות בתנועה מתמדת ובכל התרחשות יש רגעי הכנה, רגעי שיא ורגעי דעיכה מה שמביא אותנו להיות ערניים לדינאמיקה של החוויה.
הרגש שמתרחש בזמן ההאזנה למוסיקה מעלה בנו את החברים הדומים בתת המודע ויותר מכל את מילת המפתח שהיא הזדהות מוסיקאלית עם האובייקטים בלי הזדהות את הייחוס הרגשי. ובכן כאשר מתרחשת הזדהות נוצר איזה שהוא קשר של דומה בדומה ומכאן מתחיל תהליך ההעצמה בדמיון והאבסולוטיות של הרגש ביחס זה שהוא פותר את המרחב כמקום לחוץ וכפייתי מהרגשות הלא הכי נעימים. חשוב לנו שהמרחב יהיה אבסולוטי, זה נותן לנפש תחושה של האטה מבחינת הלחץ שהשלילי יכפה את עצמו. לכן המוסיקה היא חוכמה גדולה ביחס למה שההדחקה הרגשית יוצרת. במוסיקה עולם הסוד הוא עולם השיתוף. הרבה דברים שאנשים עושים קשורים לשליטה ודיון מודחק בכניעה. הרבה אנשים חשו כנועים בגילאים צעירים יותר ולכן בנפש האירועים נרשמו ובדרך החוכמה הנסתרת של הצליל שלא ניראה והמותר של האנרגיה המוסיקאלית מתרחש האידיאל של תרפיית התיקון שמביאה לסיפוק הרגעי ומעין איזו שהיא תחושת חיוניות. לכן, המרכיב החשוב של הנושא הוא המוסיקה ומסתורי התודעה.
המלצה שלי למוסיקה שהיא הפסיכולוגיה של המוסיקה במהותה היא היצירה הענקית של מוצארט. הרקוויאם--k626
במאמר הבא נדון בהקשרים הפסיכולוגים של היצירה אפופת המסתורין. הרקע של היצירה, העומק הטכניקות והחלקים הנסתרים שביצירה המופלאה הזו. נשאל גם שאלות אודות המרכיבים הפסיכולוגיים של היצירה ובפרט איך בחר מוצארט לדון בנושאים פסיכולוגים שנוגעים לכל חלקי החיים והיומיום דרך הדגשת היכולת הגאונית שלו ליצור את הנשגב מכל וזה את ההתעלות המוסיקאלית והנפשית מעל שגרת היום-יום.
.jpg?id=9063103)
.jpg?id=9616318)
